לקראת שנת הלימודים שבפתח,
כמה מחשבות וטיפים בנושא תכנון ועיצוב חדרי-ילדים ונוער
הימים האחרונים של החופש הגדול, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, תמיד מחזירים אותי לזיכרונות ילדות מתוקים ומלאי התרגשות.
היה לנו מין מנהג כזה במשפחה. מדי שנה, בשבועיים האחרונים של אוגוסט חדרי הילדים שלנו הפכו לאתרי בניה סודיים. אמא שלי, נטולת הכשרה בעיצוב אבל מוכשרת ויצירתית, הייתה מסתגרת בחדר שלי ושל אחי. אנחנו היינו ישנים כמה לילות בסלון, כאשר כל החושים שלנו דרוכים לגבי המתרחש בחדרים.
אני זוכרת רעשים של הזזת רהיטים, ריחות של צבע טרי ושל דבקים, גלילים של טאפטים , בדים של וילונות שתפרה ומכחולים וצבעים שמרמזים על ציורים מופלאים המתהווים על הקירות. ואז- ביום האחרון לחופש הגדול הייתה נפתחת הדלת, וכל אחד מאיתנו היה נכנס לחלל הקסום שאמא שלנו חלמה ויצרה עבורנו. מעין "אקסטרים מייק אובר" גרסת שנות ה70. באמצעים צנועים והרבה אילתורים, כל תחילת שנה קיבלנו חדר מחודש שסימל התכווננות והתרגשות לפני שנת הלימודים החדשה, המרגשת גם ככה.
שנים אחרי זה, כאדריכלית, מעצבת וכאמא כמובן, מלאכת העיצוב של חדרי ילדים נתפסת בעיניי כהזדמנות להתחבר לעולמם הפנימי של הילדים ולייצר עבורם רקע לזיכרונות ילדות עתידיים.
אז קבלו כמה טיפים וחומרים למחשבה, המתייחסים לתכנון ועיצוב חדרי ילדים.
החדר כעולמו המיידי של הילד
החדר הוא מעין בבואה, השתקפות של עולמו הפנימי של הילד, תואם גיל ושלב התפתחות.
לקראת בואו של תינוק חדש ובגילאים הרכים- ההורים, כחלק מפעולות ה"קינון", הם שחולמים ומתווים את הקו העיצובי של הקן שיעטוף את הרך הנולד. לרב יש רצון לייצר אווירה רכה המושגת ע"י שימוש בגוונים פסטלים (פלטת גוונים שבה מוסיפים מידה משתנה של לבן לכל צבע בסיס שנבחר). אני אוהבת לבחור גוון אחיד לכל הקירות, ולצבוע בו גם את התקרה, כך שנוצרת תחושה של "בועה" הרמונית, ללא קונטרסט בין המשטחים. גם טקסטיל ווילונות לרב אבחר מאותה משפחת גוונים- טון סור טון. כמו כן רצוי לאפיין חדרי תינוקות במיעוט וצימצום פרטים, ע"מ להגביל את החשיפה והגירויים. שקט ושלווה. מבחינה פונקציונלית זהו חדר שמשמש את ההורים לא פחות מהתינוק ומבחינת בטיחות, יש לחשוב על האיזורים הנגישים לתינוק בהתאם לשלבי ההתפתחות.
מהרגע שלילד יש יכולות וורבליות, מבחינתי יש לו אמירה בעיצוב החלל. אני רואה בילדים, מגיל מאוד צעיר, "אנשים קטנים". שותפים שווי-זכויות לתכנון. בעלי-הבית הקטנים הם גם בעלי דעות ורצונות, מחשבות ורעיונות שצריך ושווה להקשיב להם. הקשבה בכלל, היא המימנות החשובה ביותר, וזו שתבטיח פרויקט מוצלח ולקוחות מרוצים. כך לקוח קטן שלי, בן ארבע, סיפר לי פעם שהוא מאוד אוהב גיבורי-על, אבל רק ביום. בלילה, המצעים עם גיבורי העל שהוריו קנו לו, "מרעישים", מפחידים ומפריעים לו לישון. שיחה מכוננת שמעבר לכך שהקדימה בכמה שנים את האיבחון של הפרעות הקשב, הביאה אותנו לבחירה של טקסטיל בגוון אחיד, ללא עומס צורני וצבעוני.
עיצוב חדרי-נוער הוא בכלל הזדמנות לתת מקום ותוקף לאופיים, תחומי הענין והתחביבים של בעלי הבית הצעירים. אנו אומרים שמספיקה הצצה לחדר המתבגר ע"מ לקבל הצצה למתחולל בנפשו. באלאגן, סדר כפייתי, אזורים פרטיים וכיוב. אני נוהגת לקיים שיחה ראשונית עם המתבגרים ולעודד אותם לפתוח תיקייה בפינטרסט בה ירכזו את ההשראות העיצוביות שלהם. הדיאלוג איתם לעיתים פורה ויצירתי יותר מאשר עם הוריהם.
גובה העין הוא הקובע
כמעצבת אני תמיד ממליצה לחשוב על המראות מנקודת המבט של הילד, תרתי משמע, כך שלגובה העין של הפציינט שלנו משקל מכריע. קחו את משטח התקרה לדוגמה. "החזית החמישית" שלנו היא הנוף הראשוני של תינוק שמושכב רב הזמן גבו, וכר פורה לדמיון וחששות של ילדים בדמדומים שלפני ההירדמות.
בעת שתכננו בשיתוף עם המעצבת שרית שני-חי את גן הילדים "לילדים בלבד" ברמה"ש, מצאנו את עצמנו זוחלים ומהלכים על ברכנו להבין את החוויה הנתפסת מגובה עין של פחות ממטר. הפרויקט הפך לאב-טיפוס ופורץ דרך בעיצוב גני-ילדים בארץ ובעולם (ממליצה לעקוב אחר עבודותיה של שרית שני-חי, שמפליאה לתכנן מרחבים עתירי דמיון עבור ילדים בארץ ובעולם).
אווירה
ההוויה, ה"ארומה" של החדר- היא האנרגיה הראשונה שאנו פוגשים עם הכנסנו לחלל וזו שתישאר בזיכרוננו גם זמן רב אחרי. האם החדר עמוס/ כבד/ אנונימי/ דרמטי או שמא הוא חם/ מזמין/ קוואזי/ שליו/ הרמוני/ מעורר דמיון והשראה? האווירה נוצרת בזכות מרכיבים כגון: צבעוניות (רכה ומונוכרומטית או דרמטית וקונטרסטית), יחס בנוי-פנוי (ספייס מול עומס וכד'), סגנון הפריטים ועוד.
תאורה
תכנון חשמל ותאורה בחדרי ילדים הינם אתגר לא קטן היות שהחלל אמור להיות גמיש לשינויים רבים – מעבר ממיטת תינוק למיטת ילדים ובהמשך מיטה וחצי, משידת החתלה לארון, פינת משחק, יצירה, שולחן לימוד וכיוב'. בעת תכנון התאורה יש לקחת בחשבון את העמדת הריהוט היות ויש להאיר אזורים שונים בחדר עפ"י שימושם- תאורת שולחן כתיבה, תאורת ארון, מאוורר, תאורת לילה רכה וכיוב'. מומלץ במידת האפשר להשתמש בדימרים שיאפשרו עמעום ובנורות לד בגוון אור לבן-חם (2700-3000K).
שימוש בחומרי גמר "בולעי-קול" כגון ריצפת פרקט רב-שכבתי, שטיח, טקסטיל (וילונות) מומלצים לשיפור האקוסטיקה בחדר, נושא רלוונטי במיוחד לילדים עם הפרעות קשב (ומי מאתנו לא כזה היום) ולחדרי-ילדים הממוקמים בממ"ד.
פרטיות.
יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא זה, במיוחד לאור השימוש בזום. כדאי לשתף את הילדים בבחירת תמונת המסך שישמחו לשתף מהחדר שלהם. ולהצניע את מה שלא כמובן. רצוי לא להפנות את המצלמה לכיוון המיטה או אזורים אחרים שלעיתים יתפסו כפרטיים או יחשפו "סודות" או בלאגן.
בברכת שנת לימודים פוריה
אדר' לילך לב-גרגיר
הכותבת הינה אדריכלית ומעצבת פנים
מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה
ומנטורית לאדריכלים ומעצבים
