הבית עם החורים

 

כבר קראו לו 'גבינה שוויצרית', 'קיר אחרי מלחמה', מסננת' ועוד אי אילו כינויים משעשעים, אבל מבעד למעטפת החיצונית חבויה הרמוניה של ניגודיות מנצחת. הבית ברמת השרון מאגד בתוכו רכות בומבסטית, שבריריות עוצמתית, פאר מינימליסטי ומגוון של אלמנטים שהופכים אותו לאחד הפרויקטים המסקרנים  שתראו.

שכונת הווילות ברמת השרון התחדשה בשכן חדש שלא הותיר את תושבי האזור אדישים. תהליך הבנייה היה חשוף לכל והמבטים הסקרניים לא איחרו לבוא. חצי הדונם עליו הוקמה הוילה, הפך בעזרת אלמנטים עיצוביים אוונגרדיים ליצירת LIVING חדשנית ומפנקת.
החלל הציבורי שבקומת הכניסה מוסתר מהרחוב בעזרת שני גושים בנויים, בגוון אפור אך פתוח לרווחה לחצר האחורית, בעזרת מערכת ויטרינות שקופות. בקומה העליונה ההפרדה מהרחוב נעשית על ידי פטיו פתוח לשמים. בינו לבין הבית "קיר זכוכית" אך בינו לבין הרחוב קיר בטון מחורר, בעשרות חורים עגולים, המשמש כמסנן, בין הפרטי לציבורי.

מיד עם הכניסה לבית ניתן להבחין ביצירת מתכת עוצמתית ובומבסטית במרכז החלל, המורכבת מ- 3 עמודי מתכת שאוחזים בתקרת הקומה השניה, כאשר מבט מדוקדק מחדד עד כמה שברירי ועדין האלמנט. "הכי פשוט היה להציב שני עמודי בטון בצידי החלל, אך השקענו מאמצים רבים כדי להניף בצורה הולמת את הקומה השניה.  את הסביבה שלצד עמוד הפלדה הדומיננטי, הותרנו רגועה, בכדי לא להעמיס על  החלל" מסביר אדריכל הפרויקט, יואב אנדרמן.


את אבני טל אנחנו פוגשים בכל החללים הרטובים. חיפויי הקירות לא רק פונקציונליים מאוד בעמידותם אל מול תנאי הלחות באזורים אלו, הם גם משדרים אווירה רגוע. בדיוק התחושה שהיית רוצה לפגוש כשאתה בחדר הרחצה.


מלאכת המחשבת לא נשארה בין 4 קירות הבית אלא גלשה גם החוצה שם נבחרו טרסות פלדה חלודה המחזיקות את הצמחייה. בעזרתן גם נשמר המראה הטבעי הודות לצבע החמרה שלהן לצד האפשרות ליצור גלישה וזרימה מסודרת של הצמחייה.

והחורים? גם הם פרי יצירה של מוחם הקודח באנדרמן אדריכלים. "זה הפילטר שבין הבית לרחוב, הוא מכניס אור טבעי ומאפשר מבט החוצה, אך במינון מדוד, המתאים לצרכים של חללי המגורים הפרטיים מאחוריו.  את גלילי הבטון ש"שלפנו" מהקיר לא שלחנו לאתר הטמנת פסולת. פרסנו כל אחד לשלוש פרוסות והשתמשנו בהן לריצוף החוץ בחצר". מסכם אנדרמן.

משרד: אנדרמן אדריכלים
אדריכלית אחראית: הדס וקסלר
ניהול פרויקט: בר הנדסה