תפריט

סוף מעשה במחשבה תחילה. ראיון עם האדריכל יואב אנדרמן.

דצמבר 24, 2017

ראיון עם האדריכל יואב אנדרמן
צילום: גלעד רדט

האדריכל יואב אנדרמן מגדיר את הראייה המקצועית שלו כנשענת על השילוש "נקי, פשוט פונקציונאלי", אך בראיון עמו מתגלה דרך חשיבה שונה ומיוחדת – והיא זו שמבדלת את העשייה של "אנדרמן אדריכלים" ממשרדי אדריכלים אחרים.

כמה שנים אתה עוסק באדריכלות?

אני נמצא במקצוע כבר יותר מ-18 שנים, בהתחלה הייתי שכיר, ולאחר 4 שנים הקמתי משרד עצמאי שאליו הצטרפה אשתי ענת קלפרדה אנדרמן.

היכן למדת את המקצוע?

למדתי אדריכלות בטכניון בחיפה, ולצערי לימודי האדריכלות זכורים לי בתור חוויה גרועה. בתקופת הלימודים הרגשתי שהטכניון הוא מקום לא איכותי ללמוד בו, משום שהוא לא היה היכן שהוא צריך להיות מבחינת התכנים. המרצים התעסקו בזוטות והתרכזו רק בתפל, ומבחינתי הלימודים היו מתישים.

מתי ידעת שאתה רוצה להיות אדריכל?

אני לא חושב שידעתי שאני רוצה להיות אדריכל.

מה זאת אומרת?

נרשמתי במקביל לשני תחומים: אדריכלות ותעשייה וניהול והתקבלתי לשניהם. היו לי יומיים להחליט ומשום מה בחרתי אדריכלות.
בחירה מצוינת, אתה כבר 18 שנה במקצוע ועל פי מה שאני שמעתי הולך לך לא רע בכלל?

רק אחרי חצי שנה של עבודה בתחום, הבנתי שבחרתי נכון, אבל אם היית שואלת אותי למשל בשנה החמישית ללימודיי, הייתי עונה שאני לא מתכוון לעסוק במקצוע. הלימודים הרחיקו אותי מהתחום במקום לקרב. אני לא יודע אם חוויית הלימודים השתנתה היום, אני גם לא בטוח שהסטודנטים האחרים בכיתתי הרגישו כך.

ולמרות הכול מה אתה אוהב בתחום?

מה שהכי מוצא חן בעיניי הוא שכמעט כל יום יש בעיה חדשה לפתור ואתגר חדש להתכונן אליו.

מבחינת הלקוח או הפרויקט?

זה לא משנה אם זה קשור ללקוח, לתכנון כולו או לאלמנט אחד ממנו, האדריכלות היא מקצוע שיש בו צורך עז ליכולת המצאה, ליצירתיות ולפתרון בעיות ואלו בדיוק האלמנטים שמדברים אליי.

אדריכלות היא הגדרה מאוד רחבה שמכילה בתוכה המון תחומים; פרטי, מוסדות ציבור, מסעדות ובתי קפה… יש תחום ספציפי שאתה אוהב במיוחד?

אני לא חושב שיש משהו ספציפי, מה שהכי חשוב לי הוא שהפרויקטים יהיו איכותיים ואותנטיים ושהליך קבלת ההחלטות בהם יהיה ראוי, מכובד ואתי למוצר ולמטרתו. לצערי בישראל זה מתקיים בסגמנטים מאוד צרים של האדריכלות, הרי רוב האדריכלות בישראל היא לא איכותית, בלשון המעטה. 90% ממה שבונים כאן אפשר להרוס ולבנות מחדש, אלו תנאי השוק המקומיים.

זה עניין של תקציב?

זה גם עניין של תקציב וגם עניין של בירוקרטיה תכנונית ועמידה מול מוסדות התכנון ומוסדות התקינה שמסרסים את העסק הזה לחלוטין. האדריכלות בארץ הפכה לשוק של כסת"ח על גבי כסת"ח – מול הלקוח, מול היזם, מול הרשות המקומית.

לפני מספר דקות דברתי על הרצון שלי למצוא פתרונות טובים, איכותיים ומהותיים, אך מרבית הבעיות הממלאות את שגרת יומי אלו בעיות מאוד לא סקסיות שקשורות לאחד הגורמים שציינתי – וזה בהחלט יכול להוציא את הרוח מהמפרשים.

באנו אופטימיים ויצאנו קצת מתוסכלים.. וזה מוביל אותי לשאלה הבאה שלי – מה הכי מפחיד אותך באדריכלות?

מה שהכי מפחיד אותי היא העובדה שאנחנו מתקדמים בצעדי ענק לכיוון של הנדסה שכפולית, וזה לא בהכרח סותר את העובדה שבעיניי פרויקט טוב הוא פרויקט שהוא גם כלכלי וגם פונקציונאלי, נשאלת השאלה האם שכפול זה כל מה שנשאר, או שיש מעבר לזה? ולצערי בישראל אנחנו יותר ויותר רואים פרויקטים משוכפלים.

מהו מבחינתך הלקוח האידיאלי?

לדעתי הלקוח האידיאלי הוא לקוח שתוך זמן קצר נבנים עמו יחסי אמון שהם לא חד-צדדים, זאת אומרת האמון צריך להיות הדדי ולא על חשבון שאלת שאלות, הרבה פעמים שאלות או תהיות אצל הלקוח מייצרות אצלי את ההישגים המשמעותיים ביותר.

ובנוגע להשראה?

זאת לא פעם ראשונה ששואלים אותי את השאלה הזו ומאוד קשה לי לענות עליה. אני חושב שבכל פרויקט ההשראה מגיעה מכיוון אחר ואם זה לא היה כך, זה היה רע מאוד – אי אפשר לייצר השראה אוטומטית ואי אפשר להישען על אותם מקורות השראה.

היכן אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים נניח?

הייתי שמח שיקרו שני דברים: שתהייה לנו פעילות משמעותית יותר בחו"ל, ולהיות בעמדת השפעה. אני לא מדבר על השפעה פוליטית, אלא על לתכנן שכונה שלמה באשדוד, נניח, שכונה איכותית שיש חשיבה אמתית מאחורי התכנון שלה ולא שכונה סתמית כמקובל היום.

באינטרנט יצא לך שם של אדריכל של עשירים, איך אתה מתייחס למוניטין הזה שהוא לא בהכרח רע?

בואי נאמר שבחלק מהמקרים זה נכון, אנחנו עושים גם פרויקטים בתקציבים גבוהים וגבוהים מאוד והרבה. מצד שני אנחנו גם עושים פרויקטים חברתיים, זכינו לאחרונה במכרז – שעליו התחרו 122 משרדים מ- 18 מדינות – לתכנן מוסד בבאר שבע לחוסים בעלי מוגבלויות קשות וברור שהתקציב של הפרויקט הופכי לתקציבים של הפרויקטים ה'עשירים'. למרות זאת הסיפוק ואתגר אינם פחותים, אולי ההיפך הוא הנכון. ברמה המקצועית יעמדו לרשותנו כלים ממש צנועים, אבל גם בעזרתם נספק את המוצר שאנחנו רגילים לספק.

איך מתבצעת חלוקת התפקידים במשרד?

יש במשרד 6 אדריכלים וכל אחד מהם אחראי על הפרויקטים שלו מבחינת התכנון וההובלה. במקביל אנחנו עושים המון ישיבות צוות לסיעור מוחות. פעמים רבות אנחנו עושים 'קאט' ובוחנים מול "הציבור" את המצב בפרוייקט זה או אחר. הקלישאה החבוטה – "אורח לרגע רואה כל פגע" מאד אפקטיבית בדיונים כאלה. מקצוע האדריכלות בעיניי הוא לא מקצוע של אדם אחד, יש המון כוח בעבודה בצוות, ובעיקר בקבלת חוות דעת ממישהו שפחות מעורב בפרויקט.

מה היה הפרויקט הכי מאתגר מבחינת המשרד עד היום?

אני חושב שזה הפרויקט בבאר שבע ולא רק בגלל התקציב. את הפרויקט הזה ענת אשתי הובילה. כדי ללמוד את התחום על בוריו, ענת יזמה ביקורים במוסדות דומים והיא ראתה דברים כל כך קשים שגרמו לה להבין את גודל האחריות שלנו האדריכלים בפרויקטים מהסוג הזה. זה יצר אצלה מעורבות רגשית ואתית מאוד גבוהה כלפי הלקוחות של הפרויקט שלא יכולים להציג בעצמם את הצרכים שלהם. זה כמובן הפך ל"מנוע" תכנוני משמעותי בפרוייקט. אולי זה לא היה האתגר האדריכלי הגדול ביותר שניצבנו מולו, אך זה בהחלט היה המשמעותי שבהם.

Free WordPress Themes, Free Android Games
הרשמה לסיור חומרים